הודעה

צו ירושה כהליך חובה לכל אדם שנפטר

צו ירושה כהליך חובה לכל אדם שנפטר| מאת עו"ד רפאל דיין

 

אם כן, מקרה בו נפטר אדם ולא הותיר אחריו צוואה, על מנת לחלק את עיזבונו בין יורשיו, יש לפנות לאחת מלשכות רשם לענייני ירושה (בהתאם למקום מגוריו ערב פטירת המנוח) או לאחד מבתי הדין הרבניים ולהגיש בקשה לקבלת צו ירושה. למעשה, צו הירושה הינו צו משפטי הניתן על ידי הרשם לענייני ירושה בו נקבעת זהות היורשים על פי דין וחלקם בעיזבון.

מבקש הצו ירושה אינו מחויב להציג ו/או לאתר את נכסי המנוח/ה על מנת להגיש את הבקשה לצו ירושה שכן, צו הירושה ייעודו הוא להצהיר על זהות היורשים החוקיים ועל חלקם בעיזבון.

אופן הגשת הבקשה בפני הרשם לענייני ירושה: לפי הנחיות הרשם לענייני ירושה, לטופס הבקשה יש לצרף ארבעה סטים של המסמכים הבאים (מקור אחד ושלושה העתקים(. אחרת הבקשה עלולה לחזור והמגיש יאלץ לבצע את התהליך מחדש.

 טופס בקשה למתן צו ירושה: חתום בידי המבקש, מאומתת על ידי עורך דין, נוטריון, שופט, דיין בבית דין דתי או ראש הרשות מקומית, הבקשה כאמור כרוכה בתשלום אגרה (495 + 135 אגרת פרסום) שני שוברי תשלום ששולמו בבנק הדואר או באמצעות האינטרנט. על פי תעריפי האגרות הקבועים בתקנות בן זוג, הורה, או ילד של מי שנפטר עקב פעולות מלחמה או איבה או נפטר בשירות צבאי, פטורים מתשלום האגרה.

את סכומי האגרות וביצוע התשלומים ניתן לבדוק ולבצע באתר האינטרנט של הרשם לענייני ירושה. כמו כן, למי שאין ברשותו כרטיס אשראי יכול לבקש שובר לתשלום באמצעות בנק הדואר. להלן המסמכים אותם יש לצרף לבקשה: תעודת פטירה מקורית או העתק נאמן למקור.
 
הודעות לכל היורשים על הגשת הבקשה לצו ירושה, באישור ובחתימה של כל היורשים, או בצירוף אישור על משלוח ההודעה בדואר רשום.  יש לסמן בטופס את המקום בו מוגשת הבקשה אם המבקש מיוצג על ידי עורך דין, בשם המבקש, יש לצרף גם ייפוי כוח מקורי או העתק נאמן למקור. בבקשה לצו ירושה של מנוח שלא היה תושב ישראל, יש לצרף בנוסף למסמכים שפורטו בסעיף הקודם, את המסמכים הבאים :נסח רישום מקרקעין המעיד על הימצאות מקרקעין כלשהם ע"ש המנוח, אישור כי קיים חשבון ע"ש המנוח בבנק או כל נכס אחר בבעלות המנוח באזור סמכותו של הרשם אליו מוגשת הבקשה. כל מסמך זר יישא חותמת קונסול ישראל במדינה בה הונפק או חותמת "אפוסטיל".תרגום נוטריוני לעברית של כל מסמך הכתוב בשפה זרה (למעט אנגלית וערבית( חוות דעת הדין הזר – את חוות הדעת מכין משפטן מומחה לדין הזר.צו פורמאלי. הסיבות לכך מקורם בזיופים רבים של צווי ירושה של אזרחים שנפטרו בחו"ל והתבקש להנפיק להם צווי ירושה בישראל.

הגשת הבקשה בבית הדין הרבני : כאמור, חרף היותו של בית הדין הרבני רשות ממלכתית, הרי שבתי הדין פועלים מכוח דין תורה ולא מכוח חוקי מדינת ישראל. כך לדוגמא, לפי דין תורה, נשים אינן מורשות לרשת את רכוש המנוח ולכן צו הירושה והרכוש לרוב מועבר על שמם של הגברים במשפחה. אלמנט זה הינו קריטי ביחס לחלוקת העיזבון לכן יש לקחת אותו בחשבון טרם הגשת הבקשה בפני בית הדין הרבני. צו הירושה מונפק רק לאחר קיום דיון בתיק בנוכחות כלל בני המשפחה וההליך כולו אורך חודשים ארוכים. כך בתרחיש ובו בני המשפחה מתגוררים ברחבי הארץ יש צורך לתאם עם כולם הגעה למועד הדיון.

הגשת הבקשה בפני רשם הירושות: רשם הירושות הינו גוף ממשלתי הכפוף לחוקי מדינת ישראל, לגברים ונשים זכויות שוות בעיזבון ובחלוקת הרכוש וההליך אורך כ-60 יום בלבד. כמו כן, אין צורך לקיים דיון בתיק ו/או להתייצב בפני הרשם לענייני ירושה.

הטיפול בבקשה : מסמכי הבקשה נבדקים באם צורפו לבקשה כל מסמכי היסוד והאם הבקשה ערוכה עפ"י החוק והתקנות, מזכירות הרשם מזינה את פרטי המנוח והבקשה למחשב. הבקשה מקבלת מס' תיק באפוטרופוס הכללי, העתק זהה של הבקשה המקורית, על כל נספחיה, מועבר לבא כח היועץ המשפטי לממשלה במשרד האפוטרופוס הכללי, לצורך בדיקה משפטית מעמיקה וקביעת עמדתו לבקשה. העתק שלישי נשלח בחזרה למגיש הבקשה או לבא כוחו, עם מדבקה ועליה מספר הבקשה.כל בקשה לצו ירושה מתפרסמת בעיתון יומי (ידיעות אחרונות). המעוניין להתנגד לה, יעשה זאת תוך 14 יום מתאריך הפרסום בעיתון. תגובת בא כוח היועץ המשפטי לבקשה תינתן תוך 45 ימים מהתאריך שמופיע על המדבקה בבקשה.

קבלת הצו:  צו קיום הצוואה יינתן אך לאחר שב"כ היועמ"ש לממשלה ימציא לרשם לענייני ירושה הודעה ו/או לבית הדין הרבני על כוונה שלא להתערב בהליכים. לאחר קבלת תגובת בא-כוח היועץ המשפטי לבקשה, ולאחר שחלפו המועדים להגשת הודעת התנגדות יינתן צו קיום צוואה.


באתר האינטרנט של הרשם לענייני ירושה ניתן לבדוק את מצב ההליכים בתיק, ואם נתקבלה החלטה:  : http://147.237.72.63/RashamYerusha/General/wfrmMain.aspx

משרדינו ממליץ להיוועץ עם עורך דין המתמחה בתחום וזאת על מנת לקצר את ההליך ולקבל את צו הירושה במהירות המרבית. כמו כן, במצב ובו קיים סכסוך משפחתי, הרי שההליך יכול להיות רגיש ביותר ולכן קבלת ייצוג משפטי הופך להיות קריטי וחשוב ביותר.