הודעה

עריכת צוואה, מדוע זה חשוב ?

 

חוק הירושה, תשכ"ה- 1965 מסדיר את סוגיית הירושה והצוואה בדין הישראלי. מבחינה צורנית, החוק מכיר בארבעה סוגים של צוואה: (א) צוואה כתובה שערך המנוח לבדו, כל כולה בכתב ידו (לא מודפסת) וחתומה בכתב ידו; (ב) צוואה כתובה (גם מודפסת) הנערכת בנוכחותם של שני עדים (לרוב, עורכי-דין) המעידים בחתימתם כי כלשונה אכן ציווה המנוח; (ג) עריכת צוואה באמצעות הבעתה, על-ידי המוריש, בפני שופט, הרשם לענייני ירושה בבית-המשפט, חבר בית-דין דתי או נוטריון (אשר מתעד אותה); (ד) צוואה בעל-פה שציווה אדם בעודו על ערש דווי בנוכחותם של שני עדים (במידה ופלוני ציווה בדרך זו ונותר בחייו למעלה מ-30 ימים לאחר מכן הצוואה מתבטלת אוטומטית.

הדרכים בהם ניתן לערוך צוואה:

סעיף 19 לחוק הירושה קובע כי צוואה יכולה להיערך בכתב ידו של המוריש. הסעיף מציב 3 דרישות מהותיות: כתב יד, תאריך וחתימה. כאשר כתב יד וחתימה הן הדרישות המהותיות והחשובות יותר להכרה בתוקפה של צוואה, לעומת דרישת התאריך שגם אם הינו שגוי ו/או בהיעדר תאריך בנסיבות מסוימות יקל בית המשפט בדרישה זו. צוואה מסוג זה אינה מומלצת, מאחר ופעמים רבות לא ידוע מה מצבו הנפשי של כותב הצוואה, הצוואה אינה ברורה, הניסוח לקוי וכו'.

קיימות דרכים נוספות לעריכת צוואה כגון: צוואה בעדות (לפי סעיף 20 לחוק הירושה), צוואה בכתב יד, וכמובן צוואה בעל פה. כבר כעת אדגיש כי, כל הדרכים המנויות לעיל אינן מקנות הגנה משפטית אופטימאלית למצווה היות וצוואה אשר נערכת בהעדר חלק מהוראות החוק עשויה שלא לעמוד בפני "מתקפה משפטית" אם וכאשר נדרש לכך. (בייחוד כאשר מדובר על צוואה אשר נערכה בע"פ).

מרכיב קריטי בעריכת צוואה נעוץ בנוכחות העדים בעת עריכת הצוואה ע"י המצווה. בית המשפט העליון קבע כי תפקיד העדים הינו ראייתי ולא מהותי, כלומר, נוכחות העדים אינה נחוצה לשם בחינת תוכן הצוואה אלא רק בכדי להצהיר על חתימת המצווה על הצוואה הרלוונטית ושאכן הצוואה לא בוצעה בכפייה. למרות זאת, בתי המשפט ממליצים לעדים שיהיו מודעים גם לתוכן ומהות הצוואה. בעת עריכת צוואה קיים צורך בהבאת עדים (בגיל 20 לפחות) בעלי כשירות משפטית לשמש כעדים. העדות נועדה לבחינת רצונו של המצווה בעת עריכת הצוואה (כלומר שהמצווה לא ערך את הצוואה מתוך כפייה או אונס).

בעת ההליך, העדים חותמים על הצוואה בנוכחות המצווה ורושמים את פרטיהם האישיים על גבי הצוואה. דרך המלך לעריכת צוואה היא בנוכחות 2 עדים ועורך דין המאמת את חתימתו של המצווה ושל העדים נכחו בחדר בעת עריכת הצוואה. אימות החתימות הינו הליך פורמאלי חשוב ביותר המקנה לצוואה וודאות משפטית לאחר עריכתה.

 

למרות זכותו החוקתית של המצווה, חוק הירושה קובע מספר מצבים בהם מוסמך בית-המשפט לפסול צוואה מאחר ונפל בה פגם. במסגרת זו, לדוגמא, חל איסור מוחלט על היורשים העתידים ליהנות מהצוואה להיות נוכחים בעת עריכתה. (לכן, בעת עריכת הצוואה אסור שהנהנים ישהו בחדר או בקרבת מקום למצווה). כמו-כן, לא אחת מתעוררות טענות לביטול צוואה בדיעבד היות והמנוח לא היה כשיר משפטית בעת עריכת הצוואה, מחמת הפעלת לחץ פסול עליו בעת עריכת הצוואה.  

חשוב לדעת:

צירוף חוות דעת רפואית : כאשר המצווה הינו אדם קשיש או חולה, מומלץ בחום לצרף חוות דעת רפואית מהרופא המטפל הקובעת כי, המצווה צלול ומסוגל להבין על מה הוא חותם. (חוות דעת זה עשויה למנוע צרות גדולות בעתיד, אם וכאשר ינסו לערער על תוקפה המשפטי של הצוואה). ניסיון העבר מלמד כי, לחוות הדעת יש משקל ראייתי ניכר באשר לצלילות מחשבתו של עורך הצוואה, אם מוגשת התנגדות לאחר פטירתו.

צילום הצוואה בוידיאו: במקרים בהם המצווה הוא אדם חולה או קשיש, רצוי ואף מומלץ להסריט את הליך הצוואה בוידיאו, אלמנט זה, גם הוא מבטיח את הוודאות המשפטית של הצוואה וזאת נוכח תיעוד האירוע בזמן אמת.

הפקדת הצוואה ברשם הירושות: לאחר החתימה על הצוואה ניתן ואף מומלץ (אם כי לא חובה) להפקיד את הצוואה אצל רשם הירושות (לפי מקום מגוריו של המצווה בעת עריכת הצוואה). הפקדה זו כרוכה בתשלום אגרה (כ-100 לערך). הפקדה מבוצעת ע"י המצווה בלבד ומאפשרת גישה לצוואה גם לאחר פטירת המצווה. כמו כן, לאחר חתימת הצוואה ניתן ליידע את בני משפחת המצווה לעניין פרטיו של עורך הדין אשר ערך את הצוואה וכתובת משרדו של עורך הדין.

חשוב לציין כי, ישנם מקרים בהם המצווה נפטר ובני המשפחה כלל אינם מודעים לעובדה כי, המצווה ערך צוואה, לכן על מנת למנוע תרחיש בו הצוואה לא תמומש ורצונו של המצווה לא יקוים, יש צורך להפקיד עותק מן הצוואה אצל בן משפחה ו/או חבר קרוב.