הודעה

חובת המעביד להנפיק תלושי שכר

נגיד בנק ישראל בדימוס פרופ' סטנלי אמר פעם: "הקדשתי את רוב חיי ללימוד הכלכלה המודרנית אבל גם אני מודה שאין לי שום מושג איך מפענחים תלוש משכורת במדינת ישראל". 

 

אם כן, אם פרופס' פישר לא הבין, אז מי אנחנו ? חרף האמור לעיל, מאמר זה יוקדש כולו לטובת הבנת החובות החלות על המעביד כלפי העובד בכל הנוגע להנפקת תלושי שכר. 

על פי סעיף 24 לחוק הגנת השכר, קיימת חובה למעסיק לנהל פנקס שכר ולמסור לעובד את תלוש השכר, עד ה-9 בכל חודש. חריגה מכך תאשר לעובד להגיש תביעה בבית הדין לעבודה ואף להגיש תלונה רשמית כנגד המעביד באגף האכיפה במשרד התמ"ת. 

על פי התיקון לחוק הגנת השכר (שנכנס לתוקף בפברואר 2009), נקבע באופן מפורש מהם הפרטים החייבים להיכלל בתלוש השכר, כמו כן נקבע כי אי מסירת תלוש שכר לעובד, או מסירת תלוש שכר שאינו כולל את כל הפרטים המצויינים בחוק - מהווה עבירה פלילית. עובד שלא קיבל תלוש שכר, יוכל לתבוע פיצוי בתביעה אזרחית בגובה של עד 5,000 ₪ בגין כל תלוש שכר שלא נמסר לו.

להלן הפרטים אותם חייב המעסיק לכלול בתשלום השכר: זהות העובד, פרטי המעביד, ותק העובד ובמקרה של חילופי מעבידים ותק מצטבר באותו מקום עבודה, אופי המשרה (גלובאלי או שעתי), שעות העבודה (התקופה עבורה משולם השכר, פירוט ימי עבודה ושעות עבודה בפועל בתקופה שבגינה משולם השכר; אם מדובר בעובד שלא חל עליו חוק שעות עבודה מנוחה – יש לציין זאת בפירוש בתלוש(. זכויות נילוות (ימי חופשה שניתנו ויתרת ימי חופשה; ימי מחלה שנוצלו ויתרת ימי מחלה). שכרו של העובד (שכר לשעה; שכר רגיל לחודש; תוספות שכר כגון גמול שעות נוספות, דמי הבראה, דמי חופשה וכולי (יש לציין סוג התשלום, מס' יחידות התשלום וגובה התשלום הסופי); סך השכר החייב במס; הפרשי שכר – יש לציין את התקופה תמורתם ניתנים). ניכויים מהשכר (בסעיף זה יש לפרט: ניכוי מס הכנסה, ניכוי דמי ביטוח לאומי, ניכוי דמי ביטוח בריאות, ניכוי לקופת גמל, וכן כל ניכוי אחר שיפורט לפי סוג הניכוי וסכומו). אופן ביצוע התשלום (יש לציין את הגורם שבאמצעותו משולם השכר. אם התשלום נעשה באמצעות חשבון בנק יש לציין את מספר החשבון ופרטי הבנק (בהתאם להוראות סעיף 6 לחוק) - סעיף זה נועד בעיקר להילחם בתופעה שבה חייבי הוצל"פ מקבלים שכר עבודה ומפקידים אותו אצל צד ג'. 

זה המקום לציין כי, בניגוד לחלק ניכר מחוקי העבודה בישראל, חובת המעסיק להנפיק תלושי שכר נאכפת ביתר שאת, וזאת בעיקר בשל רצונה של המדינה למנוע הלבנת הון והעברת כספים שלא כדין ממעסיקים לעובדים. כמו כן, קיימות סוגיות קרדינאליות נוספות אשר בגינן המדינה פועלת נמרצות לאכיפת הנושא, לרבות גביית מס אמת ממעסיקים, אינטרס עליון עבור המדינה. כך במקרים רבים, הסיכון עבור המעסיק באי הנפקת תלושי שכר גבוה עשרות מונים על הרווח. 

יוער כי, מרבית המעסיקים בישראל מנפיקים את תלושי השכר שלהם תוך שימוש בחברות חיצוניות (דוגמת: חילנטק, חישובית ועוד') אולם החבות והאחריות המשפטית להנפקת התלושים בהתאם לקריטריונים הקבועים לעיל, רובצים לפתחו של המעסיק בלבד. כמו כן, במידה והנושא אי פעם יגיע לערכאה שיפוטית, הרי שנטל הראיה להוכחת הנפקת התלושים, מוטלת תמיד על המעסיק.