הודעה

חשיבותו של עריכת הסכם מייסדים בעת הקמת חברה

לקוח חכם פעם אמר לי: "כשאתה בוחר עם מי להתחתן, אתה צריך לדעת ממי אתה מתגרש". אנשים בעלי חזון וכסף אינם תמיד מודעים לחשיבותו של הסכם מייסדים. לא אחת, חוברים מספר אנשים יחדיו מתוך מטרה אחת – להביא רעיון כלשהו לכדי מימוש מסחרי. או במילים אחרות לתרגם את אותו רעיון לכסף.  ואולם, המציאות מלמדת, שעם רעיון לא ניתן ללכת למכולת.

מטרתו העיקרית של הסכם המייסדים היא לערוך "ספר חוקים מסודר" שיכניס סדר בסביבה הבלתי מוכרת, אשר מקימי החברה עלולים להיתקל בה ולהסדיר את מערכת היחסים בינם לבין עצמם ובינם לבין החברה. אמנם, גם תקנון החברה כולל במסגרתו את החובות והזכויות של בעלי המניות, אך זה, מטבעו, אינו יורד לרוב לרזולוציה של ניהול החברה היום יומי, השקעות בחברה, דרכי היפרדות וכיו"ב .נושאים אשר חשוב שיימצאו את ביטויים בהסכם המייסדים. כמו כן, תקנון החברה הינו מסמך הפתוח לעיונו של כל אדם והסכם המייסדים הינו מסמך פנימי של החברה. כך שלרוב הסכם מייסדים מכיל את האינפורמציה החשובה ביותר עבור השותפים בחברה. 

כאמור, הסכם המייסדים אמור "לסגור" עבור מקימי החברה פינות רבות ובעיקר למנוע סכסוכים עתידיים כגון: מי יהיו נושאי המשרה בחברה (מנכ"ל, סמנכ"ל וכיו"ב) ותחת אילו תנאים וסמכויות, מהן התחייבויות המייסדים להזרמת הון לחברה, מה תהא מדיניות חלוקת הרווחים (דיבידנדים) בחברה, כיצד תוגבל התחרות בעסקי החברה, כיצד תוגבל מכירת מניות החברה, לטעמנו הסכם מניות טוב זהו למעשה שצופה פני עתיד ככל שהדבר ניתן. 

להסכם המייסדים קיימת חשיבות רבה בעיקר בנושאים הבאים: 

  • הקמת החברה –  כיצד יחולק הכסף ? על הסכם מייסדים לכלול סעיפים הנוגעים תחזוקת החברה, רגולציה מקומית הנוגעת לתחום עיסוק החברה, ואופן ניהול החברה. בנוסף בשלב הקמת החברה יש לקבוע כיצד יחולק הון המניות של החברה, עניין מהותי המשפיע על שיעורי הבעלות בה.
  • חלוקת תפקידים - מי בדיוק אחראי ועל מה ? כבר בשלב עריכת הסכם המייסדים יש צורך להגדיר את התפקידים של כל אחד מהמייסדים בחברה ותחום עיסוקם בחברה (מנכ"ל, מנהל כספים, מנהל פיתוח מנהל שיווק ומכירות וכו'). בהתאם לתפקידי מקימי החברה, רצוי להחתים את בעלי התפקידים בחברה על הסכמי העסקה נוקשים. הסכמים אלו חייבים לכלול את מהות התפקיד, כפיפות לדירקטוריון או למנכ"ל, תנאי העסקה (היקף שעות ותמורה) וכן תקופת העסקה מינימלית.
  • החלטות החברה – רוב רגיל או רוב מיוחס ? באופן עקרוני, רוב החלטות החברה מתקבלות על פי החלטת רוב בעלי המניות. במקרים בהם אחד מהמייסדים אינו דירקטור בחברה ו/או בעל אחוז מניות קטן, אזי ניתן לקבוע כי החלטות מהותיות בחברה דורשות הסכמת רוב מיוחד (רוב זה יכול להיות רוב אשר בלעדי אותו מייסד או בעל מניות מיעוט לא יהיה ניתן לקבל החלטה בעניין זה). סוגי ההחלטות אשר מקובל כי ידרשו רוב מיוחד כוללות בין היתר, שינוי תקנון החברה, שינוי מטרות החברה, מכירת נכסי החברה, מיזוג, אישור תקציב, חלוקת דיבידנדים וזכויות חתימה.
  • מימון פעילות החברה – מי מביא את הכסף ? כל חברה נדרשת בתחילת דרכה למקורות כספיים על מנת לקיים את עצמה. אופן העמדת המשאבים הכספיים לחברה נקבע על פי אופי וסוג המייסדים. מקורות המימון העומדים לחברה הינם, הקצאת מניות בתמורה להשקעה, קבלת הלוואות מצדדים שלישיים וממוסדות פיננסיים שונים וכן קבלת הלוואות מבעלי המניות (הלוואות בעלים). במצב בו החברה זקוקה למימון ואינה מסוגלת להשיגו ממקורות חיצוניים, ניתן לקבוע כי כל אחד מבעלי המניות יעמיד מימון לחברה לפי אחוז אחזקותיו בחברה ובמקרה ולא יוכל להעמיד את המימון הנדרש, אזי ידולל בהתאם, במקרה כאמור יש צורך לקבוע מנגנון לקביעת ערך מניות בכל זמן נתון.
  • דרכי הפרדות – איך בדיוק מפרקים את החבילה ומתגרשים בשלום ובדרכי נועם ? לטעמי מדובר באלמנט החשוב ביותר במסגרת מאמר זה. הסכם מייסדים טוב, לרוב יכלול פתרון רחב ככל שניתן למקרה של "גירושין" בין מקימי החברה, הקושי הוא לבנות מנגנון יעיל וברור אשר יאפשר זאת מבלי להגיע לכותלי בית המשפט. כך לדוגמא במצב של קיפאון (Dead Lock) בהחלטות החברה, לעיתים קרובות הסכם מייסדים יכלול בתוכו סעיף בוררות חובה, אשר יערך על ידי בורר מוסכם בעל ניסיון ומומחיות בתחום עיסוקה של החברה). בוררות אשר תסתיים בתוך 90 יום תוך מינימום השקעה של זמן וכסף מבחינת השותפים.  כמו כן, רצוי שהסכם מייסדים יכלול בתוכו מגבלות על עבירות מניות, כך שמייסד לא יימצא עצמו לפתע בשותפות עם צד שהוא אינו מעוניין בו ויאופשר לו לרכוש את חלקו של בעל המניות המבקש לממש את מניותיו בחברה (במקרים רבים באמצעות מנגנון של זכות סירוב ראשון). 
  • הפרת הסכם מייסדים : מה קורה כאשר צד אחד לא מספק את "הסחורה" ? בכל הסכם חייב להיות מנגנון ענישה למקרה של הפרת אותו הסכם. בעיה זו נוצרת במקרים בהם מתברר כי אחד מבעלי המניות והשותפים בחברה אינו מסוגל לספק את הסחורה, דהיינו, אינו בעל הכישורים ו/או הניסיון ו/או הידע ו/או הכספים ו/או הקשרים עליהם הצהיר בעת חתימתו על הסכם המייסדים או במקרה בו אחד מבעלי המניות אשר מועסק על ידי החברה מפסיק את עבודתו. לולא התייחסות מיוחדת למקרה כאמור, הרי שהחברה הייתה נשארת עם בעל מניות אשר קיבל מניות בגין הצהרותיו לגבי תרומתו לחברה כאשר בפועל אין הוא רוצה או מסוגל למלא אחר התחייבויותיו, בתרחיש זה, אין כל טעם כלכלי להעביר לאותו אדם סמכויות ניהול או דיבידנדים בחברה שהוא לא תרם לה מאומה. על כן, מקובל לכתוב בהסכם מייסדים, כי במקרה של הפרת ההסכם או ביטולו על ידי בעל מניות (ללא סיבה מוצדקת), הרי שאותו בעל מניות ישלם קנס בגין הפרה זו על ידי העברת מספר מניות בבעלותו לשאר בעלי המניות על פי חישוב המבוסס על פי מספר סה"כ המניות של אותו בעל מניות חלקי מספר החודשים אשר עליו לעבוד כפול מספר החודשים אשר נותרו עד לסיום תקופת העסקתו בחברה.

 

לסיכום: שיתוף הפעולה בין מקימי החברה בתחילת הדרך אינו מעיד תמיד על העתיד לבוא. חילוקי-דעות בין השותפים עלולים להוביל לקשיים בקידום המיזם ואף להיפרדות מוחלטת. כמו כן, בהעדר הסכם מייסדים טוב הצופה פני עתיד, הרי שסביר מאוד להניח את בהתקיים סכסוך עסקי בין השותפים, הדבר יגלוש לפתחו של בית המשפט "וישרוף" לכולם לא מעט זמן וכסף, לכן ראוי ואף מומלץ כי, בעת הקמת החברה או בסמוך להקמתה, יערך הסכם שותפים על ידי עורך הדין של החברה, דבר אשר אומנם עלול לייקר במעט את עלויות הקמת החברה, אך לחסוך לא מעט כסף במקרה של "גירושין". אם נקביל את עולם דיני החברות לעולם דיני המשפחה, הרי שהסכם מייסדים דומה במהותו להסכם ממון בין בני זוג, בדומה לנישואין, גם בשותפות מאוגדת, הרי שקיים סיכון סטטיסטי כי יתגלעו סכסוכים בין מקימי החברה אשר יובילו בסופו של יום להפסקת פעילותה. לכן חשוב מאוד לערוך הסכם מייסדים בין כלל מקימי החברה.